נעים להכיר: ארווין מטלוב

מיהי משפחת מטלוב?

"נולדתי בטורונטו ב – 1927, הוריי הגיעו לקנדה לאחר מלחמת העולם הראשונה מהעיירה פרוז'נה בבלארוס. סבי והוריי- גולדי וארצ'י מטלוב ז"ל היו ציונים אדוקים, הם האמינו שהמשכיות יהודית יכולה להתממש רק במדינת ישראל הריבונית. בהיותנו אנשים מעשיים, הם גם לימדו אותנו שבזמן החיים בקנדה, חשוב להיות מחויבים למדינת היהודים.

אמי היתה אישה חזקה ובכל אירוע הייתה נואמת על חשיבות החזון הציוני ותורמת לאגודה למען החייל, אבי ניהל עסק מצליח לקמעונאות טקסטיל."

"בשנת 1948בזמן היותי סטודנט בן 21 באוניברסיטה התנדבתי יחד עם קבוצה של מתנדבים מקנדה לעשות את דרכנו בחשאי אל מעבר לים על מנת להתגייס ולעזור למדינת ישראל הצעירה להגן על עצמה מפני פלישת צבאות ערב". מטלאו כתב על קורותיו בצבא ההגנה לישראל ברומן בשם "על שולחן המשפחה", שיצא לאור בשנת 2018. "זה סיפור הצלחה שהיה לנו חלק ממנו ", אמר.

באחד הימים באוקטובר המחלקה של מטלוב ספגה אש והודעת הרדיו המהירה של מטלאו בקריאה לעזרה הצילה את חייו של המפקד האמריקני שלו, נורמן שוצמן. אולם למרבה הצער, סגן זכריה "איה" פלדמן נהרג באותה התקלות. לזכותו של מטלוב נזקפת גם הצלת חייהם של כמה מחברי המחלקה שלו במהלך הלחימה על כיבוש צומת סאסא באוקטובר 1948 כחלק ממבצע חירם.

"אני חושב שמספר חיים ניצלו וזה גורם לי להיות גאה מאוד בהשתתפותי", אמר מטלוב.

"בשנת 1955 הוריי עלו לישראל והתגוררו ברמת גן, הוריי תרמו כל חייהם למפעל הציוני, אמי היתה פעילה בבתי החלוצות יחד עם בבה אידלסון ואני פתחתי בטורונטו את סניף האגודה למען החייל ובמשך 15 שנים הייתי נשיא האגודה בטורונטו. אסתר אשתי ז"ל ואני הענקנו לילדינו חינוך יהודי והם בתורם עושים את אותו הדבר עבור ילדיהם. היינו גאים במיוחד במחויבותם ליהדות ולשפה העברית"

לאסתר ז"ל וארווין ארבעה ילדים: אן, רות, איליין (איילה) ודיויד, מלבד איליין אשר עלתה לארץ וחיה בירושלים, שאר הילדים של בני הזוג מתגוררים בקנדה.

איך נרקם הקשר בין משפחת מטלוב לבית החולים שמיר אסף הרופא?

"אשתי אסתר ז"ל הייתה פעילה בהדסה ויצ"ו קנדה ומונתה לנשיאת הארגון בשנים 1990-1993, כאשר סיימה את כהונתה הארגון בחר להוקיר את שמה בהקדשת אחד הפרויקטים המובילים על שמה ומחלקת העיניים של המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) נבחרה לכך. הרגשנו מאז ומתמיד שיש לנו אחריות למחלקה מאחר והיא נושאת את שמה.

עם השנים נוצר קשר חם וקרוב עם מנהלי המחלקה – ד"ר אבני ולאחר מכן ד"ר ערן פרס"

האם ואיך נמשך הקשר עם מחלקת העיניים וד"ר פרס?

"הקשר הקרוב שלנו עם מחלקת העיניים הוא קשר חם ורציף. הנהלת המרכז הרפואי וד"ר פרס מעדכנים אותנו בקביעות בכל המתרחש ומתחדש במחלקה ואנו מצדנו תמיד שמחים לסייע, תרומת חדר הניתוח השלישי בשנת 2021 הייתה התרומה הכי גדולה שלנו עד כה למחלקה וזה נותן למשפחה ולי סיפוק ואושר רב לראות את מחלקת העיניים על – שם אסתר מטלוב שהתפתחה וגדלה להיות אחת ממחלקות העיניים המובילות בישראל."

ספר בבקשה על 'חוויית התורם' במרכז הרפואי שמיר, מניסיונך האישי.

המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) מתפתח בקצב מסחרר כמו מדינת ישראל, בכל פעם שאני מגיע למרכז הרפואי אני נפעם מקצב השינוי, מההתפתחות והבנייה. גם האוכלוסייה שמקיפה את המרכז הרפואי גדלה במהירות ואנחנו מבינים כמה התרומה שלנו משמעותית למרכז הרפואי ולמטופלים וחשים גאווה גדולה לראות את שמנו מתנוסס על קירות המחלקה ומרגישים שיש לנו חלק משמעותי בהתפתחות המחלקה והמרכז הרפואי.

מה תוכל לומר לתורמים אחרים ששוקלים לתרום למרכז הרפואי שמיר?

"כל ישראל ערבים זה לזה" היה המשפט ששמעתי מילדותי מסביי, הוריי והמורשת שלי לילדיי, משמעותו שמתפקידנו לעשות כל שביכולתנו לעזור ולהשפיע על הכלל.

בתי חולים בישראל זקוקים היום יותר מתמיד לתמיכה פילנטרופית ואני מאמין שזו אחת הדרכים הנפלאות ביותר לעזור ולהשפיע לטובה על הכלל"

כמה מילים לסיום...

"לי ולאשתי ז"ל היה את העונג והזכות במשך שנים רבות לתת, יחד אתכם, למטופלים בשמיר אסף הרופא - תקווה ואור. אנו מרגישים חלק מהצוות המדהים כאן להצלת ותיקון הראייה לכל כך הרבה מטופלים מידי שנה וזו זכות גדולה ומרגשת מאוד עבורי ועבור בני משפחתי. תודה לכולכם על האור הטוב הזה".