אלרגיה אימונולוגיה וריאות ילדים - מכון

אודות המכון:

המכון לאלרגיה אימונולוגיה וריאות ילדים במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) הינו מכון יחודי המשלב בתוכו רופאים מתחום האלרגיה בילדים ובמבוגרים ורופאים מתחום רפואת ריאות ילדים. שילוב יחודי זה נותן לרופאי המכון אפשרות לטפל במגוון מחלות משני תחומים אלו כולל אסתמה, מחלות אלרגיות (אלרגיות למזון, נזלת אלרגית, אלרגיה לתרופות וכו'), ומחלות חסר חיסוני בילדים ובמבוגרים וכן במחלות ריאה בילדים (דלקות ריאה חוזרות, מחלת ריאות כרונית של פגים וכו').

בנוסף לפעילותו השוטפת, מפעיל המכון גם מרפאה ייחודית בארץ לטיפול באלרגיה למזון. זוהי המרפאה הגדולה בארץ בה מטופלים ילדים ומבוגרים עם אלרגיות מסכנות חיים למזונות שונים.

המרפאה לטיפול באלרגיה למזון

​המרפאה לטיפול באלרגיה למזון במרכז הרופאי שמיר (אסף הרופא) הוקמה בשנת 2010 וטיפלה עד כה בלמעלה מ- 1500 ילדים ומבוגרים.  
במרפאה מטפלים באלרגיות לחלב, לבוטנים, לביצים, לשומשום ולאגוזים
הטיפול הינו אישי ומותאם לכל מטופל
אחוזי ההצלחה של הטיפול משתנים בהתאם לסוג המזון. כ- 85-90% מהמטופלים מגיעים ל"מנה מגינה" כך שהסיכון שלהם לחוות תגובה קשה במקרה של חשיפה אקראית פוחת באופן משמעותי. כ- 60%-85% יכולים בסיום הטיפול לצרוך את המזון האלרגני באופן חופשי

אלרגיה למזון

אלרגיה למזון קיימת בכ- 2-3% מהאוכלוסיה והיא שכיחה בעיקר במזונות מסוימים – חלב, בוטנים, ביצים, שומשום, אגוזים, ודגים. בעת חשיפה למזון האלרגני, אנשים עם אלרגיה למזון עשויים לפתח פריחה, נזלת, שיעול, כאבי בטן והקאות. תגובה קשה עשויה להתבטא באודם מפושט, מצוקה נשימתית כאבי בטן עזים ואף אובדן הכרה ועלולה להיות מסכנת חיים. לפיכך, אנשים הסובלים מאלרגיה למזון נדרשים להימנע לחלוטין מצריכת המזון האלרגני וחייבים לשאת עימם מזרק אפיפן למקרה של תגובה קשה בעת חשיפה אקראית. חלק מהאלרגיות למזון חולפות עם הגיל. החלמה כזו מתרחשת בעיקר באלרגיה לחלב וביצים ובד"כ עד גיל 4 שנים. במזונות אחרים שיעורי ההחלמה נמוכים יותר. מעבר לסכנה שבחשיפות אקראיות, אנשים הסובלים מאלרגיה למזון סובלים מירידה משמעותית באיכות החיים בשל החרדה מפני תגובות ובשל המגבלות החברתיות באכילה מחוץ לבית.
הטיפול באלרגיה למזון מבוסס על חשיפה הדרגתית למזון האלרגני.
במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) קיימת תוכנית טיפול באלרגיה לחלב, ביצים, בוטנים, שומשום ואגוזים.

עדכון אודות הטיפול, ינואר 2020