בשנים האחרונות הולך ומתברר שיש אוכלוסיות חיידקים קבועות באזורי גוף שונים, שנמצאות בכל בני האדם במצב תקין. לחיידקים האלה יש תפקיד חשוב בכל מערכות הגוף החל ממערכת העיכול, מטבוליזם, תפקודים נוירולוגיים ואפילו בריאות הנפש, וזה עוד בלי להזכיר את הווירוסים, הטפילים והפטריות שחיים בקרבנו.

לאחרונה נחנך במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) 'המרכז לחקר המיקרוביום על שם משפחת גונצורובסקי' במשכנו החדש בבניין הגסטרואנטרולוגיה שנפתח תודות לתרומתם הנדיבה של משפחת גונצ'רובסקי. מדובר במרכז חדשני וייחודי בעולם המשלב בין טיפול ומחקר.
מצד אחר, תחת ניהולו של ד"ר אילן יונגסטר , ממשיכים לשכלל ולייצר קפסולות FMT (קפסולות השתלות צואה) לטיפול שגרתי בחולים עם מחלת הקלוסטרידיום דיפיצילה  (זיהום מורכב שנגרם מפגיעה במגוון חיידקי המעיים, בדר"כ בעקבות שימוש באנטיביוטיקה), או, במסגרת טיפולי חמלה, בחולים עם מחלות אחרות דוגמת מחלות מעי קשות ואף תופעות לוואי קשות של טיפולים נגד סוגי סרטן שונים. 

מאחורי פתרון השתלת הצואה עומד עיקרון פשוט ועתיק, לוקחים חיידקים מצואתו של אדם בעל פעילות מעיים תקינה, מחדירים אותם לגופו של אדם הסובל מזיהום במעיים ונותנים להם להתפתח לבד. "ברוב המקרים האיזון והמגוון חוזרים למערכת העיכול תוך זמן קצר והחולים מבריאים ללא צורך באנטיביוטיקה נוספת" סיפר יונגסטר.

על אף שהרעיון לטיפול הוא עתיק, מדובר במדע חדש לגמרי ואחד התחומים המסקרנים בעולם המדע והרפואה. עד לא מזמן לא ידענו על החיידקים האלה ורק שעברנו לשיטות גילוי המבוססות על ריצוף הגנום, ללא הצורך בגידול החיידקים, התאפשר זיהוי שלהם והבחנה בין הסוגים ונוצרה ההבנה אודות העושר המטורף של החיידקים בגופנו ובמיוחד במעיים. כיום עולם המיקרוביום מנסה להבין איזה תהליכים החיידקים האלה עושים איך הם עוזרים לנו ומהו האיזון שמתקיים בגוף בהקשר הזה".

למעשה זהו המרכז הטיפולי הגדול מסוגו בארץ ואחד הידועים בעולם. במקביל, צוות המרכז מוביל מספר רב של מחקרים שמטרתם ללמוד על התפקידים החשובים של חיידקי המעיים בשמירה על בריאותנו, ולתרגם את הידע הזה לטיפולים חדשים שיכולים לעזור לחולים.

המרכז לחקר המיקרוביום שותף למחקרים רבים המתבצעים כשיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים מובילים בארץ ובעולם ובין היתר מבצע כרגע מחקרים משותפים עם אוניברסיטת בן גוריון, מכון וייצמן למדע, אוניברסיטת לייפציג בגרמניה ואוניברסיטת הרווארד מארה"ב.

מחקר חדש – התפתחות המיקרוביום בתינוקות ותפקוד מערכת החיסון 

"תינוקות יוצאים מהרחם סטריליים לגמרי, ולאט לאט החל מהמעבר בתעלת הלידה וחשיפות נוספות מצטרפים חיידקים לגופם, עד שבערך בגיל 7 אנחנו מקבלים את מרבית אוסף החיידקים שמלווה אותנו לכל ימי חיינו" מסביר ד"ר אילן יונגסטר.

כיום כ-20% מהתינוקות שנולדים מקבלים אנטיביוטיקה כשהם רק בני יומם. במחקר חדש שמבוצע בימים האלה במרכז לחקר המיקרוביום במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) בוחנים את הקשר בין קבלת האנטיביוטיקה, השפעתה על התפתחות המיקרוביום (חיידקי המעיים) של התינוק ותפקוד מערכת החיסון בגיל שנה בקרב אותם תינוקות.

לשנים הראשונות בחיים יש השפעה מכרעת על הרכב חיידקי המעיים דרך גורמים חיצוניים החל מצורת הלידה, לחשיפה למזון או אנטיביוטיקה, ואנחנו מתעסקים הרבה במעבדה בלנסות להבין את ההשפעות הללו בחודשים הראשונים לחיים. עובדה שכבר ברורה מעבר לכל ספק היא שלחיידקי המעיים של תינוקות, המיקרוביום, יש תפקיד מרכזי בהתפתחות מערכת החיסון, ואחת התאוריות המובילות לעלייה הגדולה שיש בכמות המחלות האוטואימוניות (סכרת, מחלות פרקים ומחלות מעי דלקתיות) בקרב ילדים צעירים בעשור האחרון, היא שהדבר נובע מחוסר איזון בחיידקי המעיים בתחילת החיים.

במחקר שאושר על ידי ועדת הלסינקי ומתקיים בימים אלה, משתתפים תינוקות שנולדו בביה"ח וקיבלו אנטיביוטיקה ביום הראשון לחייהם. עד כה גויסו כבר 60 נבדקים והשאיפה להגיע ל- 100 משתתפים במהלך החודשים הקרובים.  התינוקות נבדקים לאחר שקיבלו אנטיביוטיקה ביומם הראשון מסיבה כלשהי (כגון ירידת מים ממושכת או חום שהיה לאמא סביב הלידה) .

במסגרת המחקר עוקבים בשיטות מתקדמות אחרי התפתחות חיידקי המעיים של תינוקות אלה, בהשוואה לתינוקות שלא קיבלו אנטיביוטיקה, ע"י דגימות צואה חודשיות ומילוי שאלונים. בנוסף, בגיל 9 חודשים, כאשר גם כך מבצעים לפעוטות בדיקת דם שגרתית, נוטלים דגימה נוספת לבדיקה מיוחדת הבודקת את תפקוד מערכת החיסון וכיצד היא מגיבה למגוון מחלות כנגדם אנו מחסנים את ילדינו. 

"התינוקות עוברים בדיקות מתוחכמות שמאפשרות להבין ולקשר בין מערכת חיידקי המעיים ומערכת החיסון וכיצד היא מתפקדת בגיל שנה" אמר יונגסטר והוסיף "אנו רוצים לזהות האם בקרב ילדים שקיבלו אנטיביוטיקה וכתוצאה מכך ירידה במגוון חיידקי המעיים בתחילת חייהם, היתה השפעה על תפקוד מערכת החיסון בגיל שנה ועל בסיס כך אולי למצוא טיפול חיידקי שימנע פגיעה במערכת החיסון למקבלי  האנטיביוטיקה".

בנוסף, למחקר יש פוטנציאל גדול לשפר את ההבנה שלנו לגבי התקשורת בין המיקרוביום למערכת החיסון, וכך, בתקווה, לפתח שיטות שיגבירו את יעילות חיסוני הילדות כך שיגנו על חלקים גדולים יותר מהאוכלוסייה. מחקרים אחרים במרכז לחקר המיקרוביום מתרכזים בפיתוח טיפולים מבוססי חיידקים למגוון מחלות נפוצות כגון מחלות מעי דלקתיות, תסמונת המעי הרגיז והפרעות מטבוליות שונות.

למידע נוסף, הצטרפות למעגל התומכים במחקר ויצירת קשר מוזמנים לפנות לד"ר אילן יונגסטר - לחצו כאן

למרכז לחקר המיקרוביום - לחצו כאן