אולם קטנטנים במחלקת ילודים בסיכון (פגייה)
תינוק פג "נשלף" מהרחם המוגן והעוטף של אמו בטרם עת. כל עוד התינוק ברחם, הקולות הם קולות ופעימות ליבה של האם, הסביבה חשוכה, נטולת כוח כובד והרחם עוטף את התינוק הרך. לפתע התינוק מגיח בטרם עת לסביבה מוארת, רועשת, ריחות וטעמים לא מוכרים מציפים אותו, עשרות ידיים נוגעות, מעירות, מציקות, הבדידות והניתוק מאמו והכאב המתמשך מעשרות פעולות רפואיות מצילות חיים יוצרות חוויית כאוס וסטרס שאינם מותאמים לשלב זה של חייו של התינוק ויתכן וישפיעו לעד על התפתחותו. מחקרים מראים שכאשר התינוק יוצא מהפגייה לאחר שבועות ארוכים, כל החוויות הטראומתיות שעבר בפגייה משאירות את חותמן במוחו הצעיר ומשפיעות השפעה מכרעת על המשך התפתחותו לכל שארית חייו.
מחלקת היילודים (פגייה) בבית החולים שמיר (אסף הרופא) מטפלת בכ- 850 תינוקות מידי שנה, כ 120 מהם נולדים בשבועות ובמשקלים נמוכים מאד (הקטן שבהם 330 גר'). משך האשפוז במקרים אלו הינו חודשים, חודשים קשים בהם הפגים והוריהם נלחמים על חייהם ועל שפיותם.
מנתוני 12 מדינות מפותחות וביניהן קנדה, שבדיה ויפן, עולה כי בישראל סיכויי ההישרדות של פג הנמוכים ביותר ואילו הסיכוי לפגיעה מוחית קשה, כזו הקשורה בפיגור שכלי, שיתוק מוחין, לקויות למידה קשות ופגיעה באיכות החיים של מהגבוהות.
כיצד ניתן לשפר את סיכויי הפגים לחיים?
במחלקת היילודים (פגייה) בשמיר, בראשותה של פרופ' איריס מורג, אנו מטפלים בגישה ייחודית ופורצת דרך, כזו המכירה בחשיבות חוויות החיים הראשוניות כמשפיעות על התפתחות מוחו ועתידו של הפג. אנו דוגלים במינימום פולשנות, מקסימום רגישות ועדינות לתינוק ולהוריו. על פי גישה זו, כל אירוע נרשם במח הצעיר ובעל משמעות עתידית. מתוך הבנה זו, הטיפול הניתן מחושב ומדויק, בשאיפה למזער חוויות עוינות (כאב, רעש, אור, ניתוק) ולדמות את התנאים לרחם ככל הניתן. על פי הגישה ההתפתחותית, יש לבצע התאמות לצרכיו המשתנים ולשלבי ההתפתחות השונים של הפג. העצמת ההורים החווים את הפגות והפגייה כאירוע טראומטי וחיזוקם המתמיד. בתוך השבר אנו יוצרים חיבור וצמיחה על ידי עידוד ההורים לשותפות פעילה בטיפול בילדם כבר מהרגע הראשון והמפחיד. אנו מאמינים ברפואה שוויונית שאינה פטרנליסטית. הצוותים עוברים הכשרות ייחודיות בנושא באופן קבוע. מדובר בתהליך מורכב, רגיש, שאינו קונבנציונלי ביחידות טיפול נמרץ. אנו במרכז הרפואי שמיר, לא מפסיקים לפרוץ גבולות בעשיה זו, לדוגמא: היינו בין הפגיות היחידות בעולם שאפשרו ועודדו כניסת הורים כבר בגל הראשון של הקורונה. בהמשך, ושאר הפגיות בישראל פתחו שעריהן להורים.
המאמצים להפחית את סיכוני הפגות כוללים מכשור רפואי חדיש, צוותים מיומנים ומקצועיים ותהליכים ארגוניים אך גם חייבת לכלול סביבה טיפולית מותאמת לצרכי הפגייה. תודות לגישה ייחודית, הפחתנו את שעור הפגיעות המוחיות מ %25 ל %8 ב-2021 אך כדי לעלות את סיכוי ההישרדות באופן משמעותי יש צורך בטיפול דחוף בשדרוג הסביבה הטיפולית.
המכשול העיקרי: סביבת טיפול שאינה מותאמת
הסביבה הטיפולית הקיימת מהווה מכשול משמעותי. הפגייה הנוכחית בת 25 שנים, התינוקות מאושפזים באולמות גדולים וצפופים (12-18 באולם). באולמות אלו אין פרטיות וסביבת התינוק לא ניתנת להתאמה במונחי רעש, אור, תנועה ופעילות. ההורים עדים למראות קשים המציפים, מטלטלים ומרחיקים אותם. הורים אלו סובלים מדיכאון חרדה ואפילו פוסט-טראומה. זאת בזמן שילדיהם זקוקים להם בריאים חזקים ואופטימיים.
הפתרון: הקמת "יחידת קטנטנים"- סביבה מכילה רגועה ומיטיבה לתינוקות והוריהם
החזון שלנו הינו הקמת יחידת "קטנטנים" שמיועדת לתינוקות הנולדים בשבועות הצעירים ואשר תנאי אשפוזם קריטיים להתפתחותם העתידית. יחידות אלו מקובלות ברחבי העולם ובהם הפגים והוריהם מאושפזים יחד בחדרים בודדים, המאפשרים פרטיות והתאמה לצרכיהם וצרכי ילדם.
הקמת היחידה המתקדמת תעמיד אותנו בחוד החנית של הפגיות בעולם ותאפשר חיים בריאים איכותיים ומאושרים לאורך שנים לתינוקות ולמשפחותיהם.
בנוסף ליחידת הקטנטנים, נקצה אזור ייעודי לסימולציות. לפגיה סימולטור חדיש והצוותים עוברים סימולציות על בסיס שבועי. חדר הסימולציה יאפשר צפייה בצוותים המתאמנים, הסרטת התהליך ואזור למידה ודיונים. סימולציות ברפואה הוכחו כמשפרות מיומנות ותקשורת של הצוותים ומובילים לטיפול טוב יותר.