במחקר הראשון בהלומי קרב, במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) הוצג שיפור משמעותי בתסמיני פוסט טראומה בכ-70% ממשתתפי המחקר, כולם סובלים מדרגות פגיעה קשות של פוסט טראומה, וזאת לאחר סידרת טיפולים בתא לחץ. מעבר לשיפור המרשים, בתום הטיפול כ- 30% ממשתתפי המחקר, בעקבות הטיפול, לא ענו עוד על קריטריונים של הפרעת דחק פוסט טראומטית.

עוד תיאר פרידמן את התהליך "עשיתי מעל 70 טיפולים בפרוטוקול של כמה חודשים. זה מאוד תובעני. אבל אני זוכר שכבר במהלך הטיפולים פתאום שמעתי מוזיקה וזזתי עם הגוף. אולי לאדם הרגיל זה אלמנטרי לזוז עם המוזיקה להנות אבל מעל עשור שלא עשיתי את זה".

תסמונת פוסט טראומטית (PTSD – Post Traumatic Stress Disorder) היא התוצאה הנפשית של חשיפה לאירוע קיצון בעקבותיו מתפתחים תסמינים ארוכי טווח הכוללים ביעותי לילה, פלאשבקים, שינויים רגשיים וקוגניטיביים, רגזנות, דריכות והימנעות. הסובלים מהתסמונת נפלטים ממעגל התעסוקה והחברה ונותרים שבויים בשדה הטראומה.

במחקר בחנו את השפעת הטיפול בתא לחץ על תסמיני PTSD משני לטראומה צבאית. למחקר גויסו 30 מטופלים שפיתחו תגובה פוסט טראומטית בעקבות פגיעה בשדה הקרב, כולם מוכרים כנכי צה"ל ובכולם לא חל שיפור בתסמינים תחת סל הטיפולים המקובל.

"המחקר פותח פתח של תקוה לשינוי של ממש בטיפול בהלומי קרב" אמרה ד"ר קרן דואניס שמובילה את המחקר והטיפול בתחום הPTSD בתא לחץ במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) והוסיפה "משתתפי המחקר, ברובם סובלים מדרגות פגיעה קשות, מצליחים לצאת ממעגל האימה, ולראשונה זה שנים רבות, להביט קדימה אל העתיד. הם מספרים על תקוה, ועל הקלה גדולה. משתפים אותנו בהתרגשות ביציאה למסלול לימודים חדש, בהתבססות של זוגיות נישואין והורות. תהליכים שנראו עד לא מכבר כחלום לא מושג".

תוצאות המחקר מבססות את התפיסה כי החשיפה לטראומה נפשית קשורה בפגיעה מוחית אורגנית, ומדגימות לראשונה את מקומו של הטיפול הביולוגי הישיר ברקמת המוח ככלי להשגת ריפוי. החיבור בין גוף ונפש נתמך כעת בהדמיות.

הפרוטוקול הטיפולי שניתן במחקר הוא הפרוטוקול אשר הוכח במחקרים קודמים כי הוא יכול להביא לשיקום לרקמת מוח פגועה כתוצאה מחבלות ראש ואירועים מוחיים. הפרוטוקול מבוסס על 60 טיפולים יומיומיים, בני שעתיים, במהלכם נדחס התא ללחץ של 2 אטמוספרות והמטופלים נשמו 100% חמצן. לאחר 3 חודשי טיפול הדגימו 70% מהמטופלים שיפור משמעותי בתסמינים, ו30% מהם לא ענו עוד על קריטריונים של הפרעת דחק פוסט טראומטית.

השינויים במוח כתוצאה מפוסט טראומה

עם ההתקדמות ביכולת הדמיית המוח ניתן כיום לראות שינויים מיקרוסקופים ברמת סידור סיבי העצב, זרימות הדם והפעילות המוחית. הרזולוציה הגבוהה הקיימת כיום מאפשרת לזהות את השינויים במבנה המוח- "הפצעים הביולוגים"- המאפיינים את התסמונת. כיום אנו מבינים כי כתוצאה מסטרס נפשי קשה יכול להיווצר פגיעה "פצע" ברמת רקמת המוח אשר ללא התערות ביולוגית המביאה לשיקום הרמה לא ניתן יהיה להביא להקלה בתסמינים. ברור כיום כי התסמונת מאופיינת בתת פעילות של האונות הפרונטליות (הקידמיות) ובחוסר ויסות של המערכת הלימבית (הייצרית), הנובעת מכך. השינויים הביולוגים המוחיים תורמים לעובדה שהתסמונת אינה מגיבה לטיפולים המקובלים ולכך שגם אחרי שנים ארוכות, הלוקים בה מתקשים לחזור למסלול החיים.

ד"ר דואניס ציינה כי השיפור המשמעותי בפעילות אזורי המוח מופיע במקביל לשיפור בתסמינים. "ההדמיות המוחיות מדגימות עליה בפעילות של אזורי מוח פרונטליים, הקשורים בוויסות רגשי, תכנון ומוטיבציה, ושיפור בקישוריות בין האזורים הפרונטליים ובין אזורים לימביים, רגשיים.

במהלך המחקר צפינו בתופעה מעניינת של עלית זיכרונות מודחקים. ארבעה עשר ממשתתפי המחקר תיארו זיכרונות חדשים שצפו ועלו תחת הטיפול בתא לחץ, אשר כללו אירועים משדה הקרב שהתרחש לפני עשרות שנים. הופעת הזיכרונות המודחקים קשורה ככל הנראה בתהליך הריפוי, ומוסברת על ידי חזרה לפעילות של אזורי המוח בהם מקודד הזיכרון".

כהמשך לתוצאות הטובות במחקר ראשון זה, מרכז סגול לרפואה היפרברית פתח בתוכנית נוספת בנפגעי PTSD משדה הקרב. מטרת תכנית המחקר היא לאפיין את הנפגעים המתאימים לטיפול ואת הפרוטוקול הטיפולי האופטימלי לאוכלוסייה חשובה וחסרת מענה זו.  בנוסף, מחקר ההמשך ישפוך אור נוסף על השינויים הביולוגים המוחיים הקשורים בPTSD. מחקרים עתידיים עשויים לתרום גם להבנה של השפעת הטיפול בתא לחץ על תסמיני דיכאון ולסייע בהעמקת הידע בנוגע לקשר בין גוף ונפש.

למידע נוסף, הצטרפות למעגל התומכים במחקר ויצירת קשר מוזמנים לפנות לד"ר דואניס קרן לחצו כאן

למרכז סגול לרפואה היפרבארית ומחקר - לחצו כאן