פריצת דרך בתחום האוטיזם!

במחקר, שתוצאותיו התפרסמו לאחרונה בכתב-העת המדעי Current Biology מקבוצת Cell, בדקו מדעני מכון ויצמן למדע בשיתוף המרכז לאוטיזם מטעם אלו"ט במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), האם ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי מגיבים לריחות נעימים ולא נעימים כמו ילדים שהתפתחותם תקינה.

אחד היתרונות במחקר היה האפשרות למדוד באופן ישיר את תגובת הילדים לריחות השונים, וכך להימנע משימוש במשוב מילולי, אשר הינו בעייתי באוטיזם. לצורך כך מדדו החוקרים תגובה המכונה "תגובת הרחרוח", אשר משמעותה, בפשטות, שאנחנו נוטים לשאוף עמוק כשאנחנו נתקלים בריח נעים, ולקחת שאיפה קטנה יותר כשנתקלים בריח רע.

פרופ' נעם סובל ותלמידת המחקר לירון רוזנקרנץ, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, בשיתוף פעולה עם פרופסור דיצה צחור, מנהלת המרכז לאוטיזם במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), ערכו את הניסוי שכלל 36 ילדים; 18 ילדים עם אוטיזם ו-18 ילדים נוספים - שהתפתחותם תקינה - ושימשו כקבוצת ביקורת. גילם הממוצע של הילדים עמד על שבע שנים. הניסוי ארך כ-10 דקות, אשר במהלכן נמדדה נשימת הילדים באמצעות קנולה הממוקמת בפתח הנחיריים. במקביל, הועברו דרך הקנולה ריחות נעימים ולא נעימים לשניות בודדות במרווחים של כ-30 שניות. תגובת הרחרוח של קבוצת הביקורת הייתה תקינה – נשימה עמוקה לריחות נעימים ונשימה קטנה יותר לריחות לא נעימים – אך תגובת הילדים עם האוטיזם הייתה שונה: ממדידת תגובת הרחרוח שלהם עולה המסקנה כי הם כלל לא ויסתו את נשימתם בהתאם לריחות.

באמצעות עיבוד ממוחשב של הנתונים, יצרו המדענים אלגוריתם שהצליח לזהות ב-81% מהמקרים, ובהתבסס על נתוני תגובת הרחרוח בלבד, האם לילד יש אוטיזם. עיבוד המידע אף הראה מתאם משמעותי בין תגובת הרחרוח לבין חומרת האוטיזם: ככל שילד הציג תסמינים חמורים יותר של אוטיזם – כך הוא לקח שאיפה ארוכה יותר מהריח הרע.

כיוון שמדובר במדד לא-מילולי שאינו מחייב יכולות קוגניטיביות גבוהות, המדענים מקווים שאולי, בעתיד, תסייע הבדיקה לזיהוי תסמינים של אוטיזם בגיל צעיר יותר ממה שמתאפשר היום.