ליקויים הורמונלים

​לשם הפריה יש צורך בהבשלה נורמאלית של הזקיק בשחלה וחריגת ביצית בשלה המוכנה להפריה. ליקויים הורמונאליים שונים גורמים לליקויים בביוץ, כגון: הפרעה בפעילות ההורמונאלית המתואמת של פעילות בלוטת יותרת המוח (LH ו- FSH), הפרעות בתפקוד בלוטת התריס מסוג תת פעילות או יתר, הפרשת  יתר של הורמון החלב - פרולקטין (PRL ) והפרעות הורמונאליות בשחלה עצמה. האמצעים לאבחון הביוץ מגוונים, החל ממדידת חום בעת היקיצה, בדיקות הורמונאליות תכופות (בדם או בשתן) ואולטרסאונד.

ניתן לגרום לביוץ על ידי תרופות מתקדמות המופקות בשיטה של הנדסה גנטית כגון: 
 Gonal F, Pergoveris, Puregon או תרופות שמופקות ממיצוי של  שתן של נשים בבלות ואחרי סינון כמו Menogon  ו- Menopur. הטיפול בתרופות מחייב מעקב (בדיקות דם ואולטרסאונד) והשגחה אחר תגובת האישה בכדי למנוע תופעות לוואי. ידוע שטיפולים להשראת ביוץ גורמים להתפתחות מספר רב של זקיקים וביציות בשחלה.

התפתחות זו צופנת סיכונים אפשריים:
• הריונות מרובי עוברים. 
• סיכון להופעות גירוי יתר של השחלה.
• שיזור (Torsion) של השחלה בשל גודלה.

ניסיון הצוות בטיפול חשוב וקובע את היכולת להשיג מספיק ביציות במינימום תופעות לוואי. גם במקרה של סיבוך כמו גירוי היתר השחלתי אין פגיעה בהריון שהושג וכן אין השפעות על המשכו.