טיפול חדשני לפיברומיאלגיה: הגישות המתקדמות שמעניקות תקווה

הבנה חדשה של המחלה פיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה היא אחת התסמונות השכיחות אך המורכבות ביותר ברפואה המודרנית.
בעבר נחשבה ל"מחלה מסתורית" המתבטאת בכאב מפושט, עייפות, הפרעות שינה ותפקוד קוגניטיבי ירוד – ללא ממצא ברור בבדיקות הדמיה או דם.

כיום אנו יודעים שפיברומיאלגיה אינה בעיה בשרירים או במפרקים, אלא ביטוי ל־מנגנון מרכזי של רגישות־יתר של מערכת העצבים, תופעה הקרויה

Central Sensitization Syndrome (CSS).

במילים פשוטות – מדובר ב“כיוונון־יתר” של מרכזי העיבוד במוח ובחוט השדרה, כך שהמערכת מפרשת אותות רגילים ככאב, אי־נוחות או תשישות.
פיברומיאלגיה נחשבת כיום הפרוטוטיפ הקלאסי של קבוצת מצבים נוספים המבוססים על אותו מנגנון: תסמונת המעי הרגיז (IBS), TMJ, כאבי ראש כרוניים ותסמונות פוסט־טראומטיות.

מה קורה במוח ובגוף של מטופל עם פיברומיאלגיה?

  • שיבוש בתפקוד מנגנוני הכאב במוח – בעיקר באזורים כמו ה־ insula, ה־thalamus וה־anterior cingulate cortex.
  • ירידה בסף הגירוי העצבי – תגובת יתר גם לגירויים קלים.
  • חוסר איזון אוטונומי – מערכת העצבים “תקועה” במצב fight or flight, הפרעות שינה, אי יציבות מנטלית.
  • ירידה בזרימת דם ובפעילות מיטוכונדריאלית – תורמת לעייפות ולחולשת שרירים.

איך ניתן לטפל פיברומיאלגיה?

  1. הטיפולים המקובלים כיום – מווסתי מערכת וסימפטומטיים

    מטרתם להקל על התסמינים, אך הם אינם מתקנים את הרקמה העצבית עצמה:
  • חינוך והבנת המנגנון (“pacing”).
  • פעילות גופנית אירובית מתונה והדרגתית.
  • שיפור היגיינת שינה.
  • וויסות מערכת העצבים (CBT, מיינדפולנס, ביופידבק).
  • תזונה נוגדת דלקת.
  • תרופות (SNRIs, פרגאבאלין, TCA במינון נמוך).
  • פיזיותרפיה וטיפולים רב־תחומיים נוספים.

טיפולים אלו חשובים, אך עוסקים בויסות הסימפטומים – לא בתיקון הגורם הביולוגי.

  1. טיפול חדשני – ריפוי שורש הבעיה בעזרת תא לחץ רפואי (HBOT)

במרכז סגול לרפואה היפרברית ומחקר, הגדול בעולם בתחומו, פותחה גישה טיפולית חדשה:
טיפול ייעודי בפרוטוקולים יעודיים של תא לחץ להפעלת מנגנוני תיקון מוחיים (נוירופלסטיות).

המטרה – לשקם את מרכזי המוח המעבדים אותות כאב ולתקן את “הכיוונון המוטעה” של מערכת העצבים.
הגישה מכוונת לשורש הבעיה – הרגישות המרכזית – ולא רק להקלת התסמינים.

איך זה עובד? – הפעלת מנגנוני תיקון באמצעות ה־Hyperoxic–Hypoxic Paradox

הטיפול בחמצן היפרברי (HBOT) במרכז סגול מבוסס על פרוטוקולים ייעודיים שפותחו בעקבות שנים של מחקר מדעי על הדרך בה המוח והרקמות מגיבים לשינויים מחזוריים ברמות החמצן.
הלב של אותם פרוטוקולים הוא מנגנון ייחודי הקרוי הפרדוקס ההיפראוקסי־היפוקסי (Hyperoxic–Hypoxic Paradox – HHP).

עיקרון הפעולה הביולוגי

בתא הלחץ, המטופל נושם חמצן בריכוז של 100% בלחץ הגבוה פי 2–2.5 מהלחץ האטמוספרי. מצב זה גורם לעלייה דרמטית בכמות החמצן המומס בדם וברקמות (פי 15–20 מהמינימום הפיזיולוגי).
לאחר מכן, כאשר הלחץ חוזר בהדרגה לרמה רגילה, נוצר מעבר חד ממצב היפראוקסי (עודף חמצן) למצב יחסי של היפוקסיה (חוסר חמצן יחסי). המעבר המחזורי הזה, שמתרחש בכל מפגש טיפולי, הוא הגירוי הפיזיולוגי המרכזי שמפעיל את מנגנוני הריפוי בגוף.

מה קורה בתאים בזמן המעבר?

המעבר מהיפראוקסיה להיפוקסיה היחסית מפעיל שרשרת תגובות ביוכימיות דומות לאלו שמתרחשות בעת אימון גופני אינטנסיבי או צום, אך בעוצמה גבוהה ומבוקרת:

  • אקטיבציה של HIF-1α (Hypoxia-Inducible Factor) – הפקטור המפתח שמזהה “חוסר חמצן” ומפעיל את גני ההישרדות והתיקון.
  • שחרור גורמי גדילה (VEGF, BDNF, NGF) המעודדים אנגיוגנזה (יצירת כלי דם חדשים) ו־נוירופלסטיות - בניית קשרים עצביים חדשים
  • שיפור תפקוד המיטוכונדריה – האברונים שאחראים על הפקת אנרגיה בתאים. הם הופכים יעילים יותר, מייצרים ATP בצורה מיטבית ומקטינים יצירת רדיקלים חופשיים.
  • ירידה בדלקת עצבית – באמצעות ויסות פעילות המיקרוגליה ושיפור יחסי חמצון־חיזור.
  • הגברת ביטוי של גנים המקדמים תיקון רקמות, ניקוי תאים פגומים (Autophagy) וחידוש תאי גזע.

איך זה מתורגם למוח ולמערכת העצבים?

במהלך סדרת הטיפולים (לרוב 60 ישיבות, 5 פעמים בשבוע), מתרחשת הפעלה הדרגתית של רשתות מוחיות רדומות האחראיות על ויסות כאב, מצב רוח, שינה ותפקוד קוגניטיבי.
בדימות מוחי (SPECT, fMRI) ניתן לראות עלייה בפרפוזיה מוחית, במיוחד באזורים המעורבים בעיבוד כאב – ה־insula, ה־thalamus וה־anterior cingulate cortex.
במקביל נמדד שיפור בתפקוד הקוגניטיבי, שינה, אנרגיה ויציבות מנטלית ו המעידים על איזון מערכת העצבים האוטונומית.

ההבדל בין פרוטוקול רפואי לבין חשיפה רגילה לחמצן

חשוב להבין: השפעת התא נובעת מהשילוב הייחודי של לחץ, חמצן, וזמן חשיפה מחזורי – לא מהחמצן עצמו.
נשימת חמצן רגילה (גם אם בריכוז גבוה) אינה יוצרת את הפרדוקס ההיפראוקסי־היפוקסי, ולכן אינה מפעילה את מנגנוני התיקון הביולוגיים.
הפרוטוקולים שפותחו במרכז סגול תוכננו בדיוק לפי זמני חשיפה, עומקי לחץ ומשך השהייה הדרושים כדי לייצר את הדינמיקה הזו באופן בטוח ויעיל.

התוצאה

  • שיקום זרימת הדם והמטבוליזם המוחי
  • ירידה ברגישות המרכזית ובכאב הכרוני
  • שיפור בשינה, באנרגיה ובתפקוד המנטלי
  • הפחתת תלות בתרופות
  • שיפור כולל באיכות החיים

במילים אחרות – הטיפול בתא לחץ לא “מכבה את הכאב” אלא מתקן את מנגנון הכאב עצמו.
זהו טיפול משקם ביולוגית, המבוסס על הפעלת מנגנוני תיקון טבעיים של המוח.

איך נראה התהליך בפועל?

  • הערכה טרום־טיפול: תסמינים, הדמיות מוחיות, מעבדת כאב, תפקוד קוגניטיבי ושינה.
  • סדרת טיפולים: לרוב 60 מפגשים, 5 ימים בשבוע, לפי פרוטוקול ייעודי.
  • שילוב רב־תחומי: פעילות גופנית מותאמת, אימון מותאמים ותזונה תומכת.
  • מעקב אובייקטיבי: השוואת מדדים לפני ואחרי (כאב, שינה, תפקוד, הדמיה).

למי הטיפול פיברומיאלגיה מתאים?

  • מאובחני פיברומיאלגיה עם נטל תסמינים משמעותי
  • מטופלים שלא הגיבו לטיפולים הרגילים ומבקשים גישה משקמת
  • מועמדים ללא התוויות נגד רפואיות (כגון פנאומוטורקס פעיל)

בטיחות

HBOT מבוצע אך ורק במרכזים רפואיים מורשים – בישראל, רק בבתי חולים.
בהנחיה וליווי של צוות מנוסה, תופעות הלוואי נדירות וקלות (לחץ באוזניים, עייפות קלה).
לפני תחילת הטיפול מתבצעת הערכה רפואית מלאה והתאמה אישית של הפרוטוקול.

בשורה התחתונה

טיפול החמצן ההיפרברי (HBOT) מכוון לריפוי ולהתחדשות מערכת העצבים,
להחזרת האיזון במערכת ויסות הכאב ולהפחתת הרגישות המרכזית –
ולכן הוא מעבר לטיפול סימפטומטי: זהו טיפול ביולוגי משקם.